#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מב. 1 יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם האם ב&quot;ד מעמידים להם אפטרופוס ומנין, והאם יכולים למחות כשהגדילו ומדוע?<p dir=""rtl"">[האם אמרינן אם כן מה כח ב&quot;ד יפה?]</p>"	"ב&quot;ד מעמידים להם אפטרופוס לחוב ע&quot;מ לזכות שנאמר &quot;ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו&quot;.<p dir=""rtl"">הגדילו ר&quot;נ אמר שמואל יכולים למחות, ור&quot;נ עצמו סבר ברוחות אין יכולים למחות דאם כן מה כח ב&quot;ד יפה, אבל אם טעו שפיחתו שתות וכד' סבר ר&quot;נ הלכה כחכמים שמכרן בטל ודלא כרשב&quot;ג דאמר אם כן מה כח ב&quot;ד יפה. (לקמן דעת רבא דהלכה כרשב&quot;ג &lt;כגרס' רש&quot;י, וע' תוס'&gt;).</p>"	קידושין מב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב: 1 אחים שחלקו וטעו מה דינם ומתי הדין שונה (שויה שליח, אמרו ניפלגינן בשומא דבי דינא ובקרקעות)?	"אמר רב נחמן: האחין שחלקו הרי הן כלקוחות, פחות משתות - נקנה מקח, יתר על שתות - בטל מקח, שתות - קנה ומחזיר אונאה.<p dir=""rtl"">אמר רבא: בפחות משתות - אם שויה שליח בטל מקח דלתקוני שדרתיך ולא לעוותי. ביותר משתות (לגרס' רש&quot;י ולתוס' בשתות עצמה) - אם אמר ניפלוג בשומא דבי דינא לא בטל מקח (לרש&quot;י כדעת רשב&quot;ג דאמר אם כן מה כח ב&quot;ד יפה, ולתוס' כחכמים ואינו מחזיר הונאה). שתות עצמה (ולתוס' יתר משתות) - ה&quot;מ במטלטלים אבל במקרקע אין הונאה, אבל אם טעה במדידה אפ' פחות מכדי הונאה חוזר.</p>"	קידושין מב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב: 2 האם יש שליח לדבר עבירה ומנין (מעילה, שליחות יד, טביחה ומכירה, שחוטי חוץ, כל התורה, רוצח נפש וחלבים ועריות)?	"במעילה יש שליח לדבר עברה דיליף חטא חטא מתרומה, שליחות יד לב&quot;ה נמי יש שליח דכתיב על כל דבר פשע {אבל ב&quot;ש מכאן מחייבים על המחשבה כמעשה} טביחה ומכירה נמי הוי שליח לת&quot;ק מדכתיב וטבחו או מכרו מה מכרו ע&quot;י אחר אף טביחה ע&quot;י אחר, דבי ר&quot;י למדו מדכתיב &quot;או&quot; לרבות, דבי חזקיה תנא &quot;תחת&quot; לרבות את השליח.<p dir=""rtl"">בכל התורה אין שליח לדבר עברה דאמרינן דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ולכן השולח את הבערה ביד פיקח הפיקח חייב, למ&quot;ד שני כתובים אין מלמדים - פשוט שאין ללמוד מהנ&quot;ל שיש שליח. למ&quot;ד שני כתובים מלמדים - לב&quot;ה יש ג' כתובים ובודאי אין מלמדים, לב&quot;ש כתיב בשחוטי חוץ &quot;דם יחשב לאיש ההוא&quot; ולא שליח, ומכאן נלמד לכל התורה דהדר קרא &quot;ונכרת האיש ההוא&quot; {אידך לומד מכאן חד למעט שנים אוחזים בסכין וחד למעט אנוס וכד' וב&quot;ש למדו מרבוי 'ה' ואידך רבוי 'ה' לא דריש}. </p><p dir=""rtl"">השולח לרצוח את הנפש לת&quot;ק השולח פטור והשליח חייב, שמאי בשם חגי הנביא אמר המשלח חייב דכתיב &quot;אותו הרגת בחרב בני עמון&quot; אב&quot;א ה&quot;נ סובר בכל התורה יש שליח לדבר עבירה דסבר שני כתובים אין מלמדים ולא דריש רבוי 'ה' כנ&quot;ל בר מחלבים ועריות דלא מצינו זה נהנה וזה מתחייב, אב&quot;א דלא אמר אלא שחייב בדיני שמים דינא רבה {מה שאין כן לחכמים דינא זוטא} ואב&quot;א שאני רציחה דגלי ביה קרא {חכמים לומדים להיפך מה חרב בני עמון אי אתה נענש עליו אף אוריה אי אתה נענש עליו, שהיה מורד במלכות}.</p>"	קידושין מב:		
